וילה סבואה, נחשבת לאחת מיצירות המופת של האדריכלות המודרנית. היא תוכנה ע"י לה-קורבוזיה בשנת 1929, בעיר פואסי, שבצרפת (30 ק"מ צפון מערבית לפריס).

בוילה, מדגים לה-קורבוזיה את חמשת עקרונות הבנייה המודרנית, עליהם הגה במשך שנים רבות מוקדם יותר:

  1. חלונות "הוריזונטאליים", שהם חלונות, שהוכך מדעית כי הם מכניסים יותר אור מן החלונות הרגילים.
  2. גג-מרפסת. הכוונה לגג שטוח שיש אליו גישה מן הבית, וניתן להשתמש בו בימות הקיץ (השתזפות, מסיבות...). על גג הוילה ניתן לראות את מה שמכונה בלועזית "סולאריום", שדרכו ניתן להגיע אל הגג מתוך הוילה.
  3. בנייה על עמודים. זאת כדי לאפשר זרימת אוויר חופשית יותר בקומת הקרקע של הוילה.
  4. ה"תכנית חופשית". שיטה בנייה שהמציא לה-קורבוזיה (ועל כך יש עוררין, מכיוון שלה-קורבוזיה היה מעתיקן לא קטן...), ובה בונים מה שנקרא "יער עמודים", כלומר: האדריכל יוצר חלל ללא כל קירות פנימיים, ובונה הרבה עמודים במרחקים שווים. בין העמודים ניתן להרכיב מחיצות, וכך ליצור חדרים לפי רצונך...
  5. "חזית חופשית". היות והבית בנוי בסגנון "תכנית חופשית", והתקרה אינה נתמכת כלל ע"י קירות, ניתן ליצור בקירות החיצוניים אילו צורות של פתחים שרק נרצה.


הזוג סבואה, שהזמין את הוילה, התגורר בה למעשה רק 7 חודשים. מיד בגשם הראשון הבית הוצף כולו. זאת בגלל שאומנם לה-קורבוזיה היה מעצב טוב, אבל מבחינה טכנית לא היה לא ידע כלל.

הזוג סבואה לא חזר לוילה במשך כמה שנים, ואף תבע את לה קורבוזיה (דרך אגב, הוילה עלתה פי שניים ממה שהכריז בהתחלה לה קורבוזיה). לה קורבוזיה נאלץ לשלם פיצויים, וקיבל צו הרחקה מן אתר הוילה. אדריכל אחר הופקד על שיפוץ הוילה, ואותו נאלץ לממן גם לה קורבוזיה.

ב-1963, שנתיים לפני שלה קרבוזיה שט אל הים ולא חזר, הכריז משרד התרבות הצרפתי על הוילה כמונומנט היסטורי. זו הייתה הפעם היחידה בהיסטוריה בה הכריזו על בניין כמונומנט היסטורי בעוד שהאדריכל בחיים.

הקשר לחתך הזהב: היחס בין הגובה של הוילה לרוחבה. היחס בין רוחב המגרש עליו בנויה הוילה לרוחבו.
back